דרור להב – “כל הצבעים” (התו השמיני)

disk050506הטקסטים בדיסק כולו לחלוטין מספקים את הסחורה, מילים חתרניות אמיתיות, מעיין אסופה של שירים אישיים של דרור להב …

 

עטיפת האלבום. יח”צ

זה שהתו השמיני הפך לאחד מהלייבלים הכי גדולים בארץ (כמעט כל מי שהוציא דיסק השנה איכשהו היה קשור בלייבל…החל מאיגי וקסמן ועד אריק איינשטיין). 
זמרים מקטנים עד גדולים חותמים בחברת ההפצה של מה שהייתה פעם חנות מוסיקה ירושלמית והיום רשת הפצה ארצית קואופרטיבית שלמה. חלק מהמנטרה של הלייבל הוא קודם כל אלבומים במחיר שווה לכל נפש, מוסיקה איכותית במחיר שיגרום לאנשים לחזור ולקנות דיסקים. ודבר שני הוא נתינת הזדמנות לאמנים צעירים שעוד לא השתתפו בכוכב נולד 5 וכנראה שלא תהיה להם הרבה הזדמנויות להוציא חומרים טובים לעולם. 

האלבום החדש “כל הצבעים” של הזמר האלמוני לחלוטין דרור להב מיוצר ומופץ על ידי התו השמיני. 
להב, שנולד בקיבוץ ניר עם שבדרום מזכיר מאוד, בצורה מסוימת את דודי לוי. 

אם היו משמיעים לי את הרצועה הראשונה “כל הצבעים” ללא ספק הייתי חושב שמדובר בלוי, הקול, ההגשה וההפקה מזכיר מאוד את ההיא של “החיים הם חלום”, בשילוב אולי מוזר של טיפה יוני בלוך, חלק מזה שייך אולי לעובדה שלפעמים משתמש בציניות רבה בשיריו יחד עם הרצינות בקיצוניות השנייה, לא הוא לא שר פה על איבוד בתולין נערי ומטופש, אבל הבונבון הכי גדול באלבום רצועה מספר שש “שרה” פשוט כתובה באופן יוצא דופן! סיפורה של אישה זקנה אשר עליה לכרות את רגלה, ההסכמה עם המוות וכדומה. 

בכלל הטקסטים בדיסק כולו לחלוטין מספקים את הסחורה, מילים חתרניות אמיתיות, מעיין אסופה של שירים אישיים של דרור להב, מן הסתם, כמו כל זמר/כותב שמבצע את שיריו, אבל יש בכל זאת משהו אחר בטקסטים של להב. כמו בשיר “בין עזה לברלין” המצוין. עם מילים חזקות ולחן והפקה בהתאם. 

ברוב האלבום יש הרגשה שלהב יותר מספר את שיריו מאשר שר אותם, אך זו גישה מאוד מעניינת, בייחוד כשהלחנים והעיבודים מעולים עם נגינה של רונית רולנד ושחם אוחנה מסתמן שלהב נמצא בדרך הנכונה להיות יום אחד סוג של “מאיר אריאל”…

Comments are closed.