דן תורן – “פרח פרי” (התו השמיני)

disk011006האלבום מזכיר מאוד את המוסיקה בימים האלה של תחילת אמצע שנות התשעים כש”הקופסא” ושרון קנטור היו הדבר הכי מגניב בסביבה …

 

עטיפת האלבום. יח”צ

מעניין מה הייתה עושה תעשיית המוסיקה הישראלית כולה אם לא היה קיים פיטר רוט… 
הנכתב למעלה הפיק, כתב, ניגן, השתתף או לפחות צייץ וקיבל קרדיט “רק” בכל אלבום שלישי מתוך ה40678 אלף שיצאו בעשר שנים האחרונות, ובזמן האחרון עוד ועוד אלבומים ,החל מהפרויקט המשותף עם אריק איינשטיין (‘רגעים’) בפרויקט השאפתני (והמוצלח) של מאור כהן – פרחי הרע, וכמובן אלבום הבכורה של עצמו, כל אלבומי מוניקה סקס, כל אלבומי הסולו של חברי להקת מוניקה סקס, אלבומים של (קחו נשימה) אפרת בן צור, אביתר בנאי, ברי סחרוף,דנה ברגר, יהודית רביץ, יזהר אשדות, נורית גלרון, סיון שביט, הדרה לוין ארדי, טל שגב, דניאל סלומון, שלומי ברכה, שלום חנוך ועד ועוד ועוד! הרשימה הבלתי נגמרת הזו מראה שפיטר רוט מצליח להשתחל לכל דיסק שמצריך נגן בס או מפיק מוכשר ובאותו הזמן מטפח יפה את חשבון העובר ושב. 

אחד הפרויקטים המעניינים שהשתתף בהם היה של ההרכב “הזבובים”, אותו הרכב שאיחד יחד את רוט, עם מאור כהן, ג’נגו יובל שפריר ו-עוד אחד, שבשבילו בעצם ההקדמה הארוכה הזו, דן תורן. 
תורן ורוט עבדו יחד ב”הזבובים”, ראו כי טוב והחליטו לעבוד שוב באלבום הסולו הראשון של פיטר רוט וכן באחרון של תורן “פרח פרי”. שיצא ממש בשבועות האחרונים כשעל עמדת המפיק עמד רוט. 
דן תורן – שחקן בתחילת דרכו (“בחינת בגרות”) ולפעמים גם בהמשך דרכו (“משחק החיים”), תמיד הגדיר את עצמו כמולטי-טאלנט, וכדרר יפה בין במות המשחק לבמות המוסיקה, היה אחד מהקולות החזקים במוסיקה הישראלית ב- 20 שנים האחרונות, ולמרות שהיה בשקט יחסי מבחינה מוסיקלית לפעמים, השירים שכתב והלחין, לא לעצמו בד”כ, הפכו ללהיטים גדולים, מהם מן ההכרח להזכיר את “בך לא נוגע” הנוגה של יהודית רביץ, “אימפריות נופלות לאט” שהלחין וביצע יחד עם חמי רודנר למילים של מאיר גולדברג, וכמובן את “גידי” הבלתי נשכח של שרון ליפשיץ אותו כתב (כמו את רוב השירים באלבומה המתקתק מאמצע מהאייטיז). 
אלבומו הראשון “לוחמה בשטח בנוי” יצא עוד ב-1988, והכיל את הלהיט הכי גדול (שבוצע על ידו) עד עצם היום הזה “לבן על לבן” שעדיין מושמע בתדירות גבוהה מדי פעם בשעות לילה שקטים. מאז הוציא בשנות התשעים עוד שלושה אלבומי רוק ישראלי שלא השאירו חותם עמוק מדי מעבר למעריציו המושבעים של תורן. ובינתיים הנחה כמה וכמה תכניות טלביזיה מוסיקליות במהלך הניינטיז. 

בשנת 2003-2004 הוציא שני EP בשם מבריח מכס ומסיג גבול (בהתאמה) כששנה לאחר מכן שוחררו יחדיו כאלבום שלם ויפיפה, שבו הופיע, בין היתר, השיר “מבריח מכס” בהלחנתו ובביצועו יחד עם אפרת בן צור. 
והשנה הוציא אלבום חדש ומלא בשם “פרח פרי”. לא קשה להבחין שדן תורן משתמש באותה גישה מוסיקלית שאותה ביסס עוד בתחילת הקריירה שלו, האלבום הזה נוטף “רוק גיטרות ישראלי” מכל פינה ופינה, מזכיר מאוד את המוסיקה בימים האלה של תחילת אמצע שנות התשעים כש”הקופסא” ושרון קנטור היו הדבר הכי מגניב בסביבה, שקליפים של להקות רוק היו משודרות בין קרובים קרובים למהדורת החדשות, פשוט לחנים קבועים סטייל תורן, בשילוב הגיטרות האלה של פיטר רוט. אבל האלבום הזה הוא לא מה שיחזיר את דן תורן ישירות לקדמת המודעות בתעשייה בארץ, ולאו דווקא בגלל שלאנשים איכפת יותר מפוני של כוכבנית מאשר למוסיקה אמיתית של משורר מיוסר, אבל העולם כנראה כבר לא אוכל את יוצריו כמו שעשה אז בזמן אלבומו הראשון של תורן ב- 88′, וזמרי רוק ישראלי יש היום עשרה באגורה, ובאמת ש”פרח פרי” לא מספיק מבליט את עצמו מכל שאר האלבומים שיצאו השנה בכל מקרה. 

מהשירים הבולטים בכל זאת באלבום אפשר למצוא למשל את “מתחת לפנס” הרצועה השלישית לחן וביצוע של דן תורן למילים של מאיר גולדברג, לשיר אפשר למצוא בערוץ המוסיקה ובאינטרנט קליפ אנימציה י-פ-י-י-פ-ה שנעשה על ידי אנימטורית מאוד מוכשרת בשם נוית בר, וכן את הרצועה השישית “יחסית בסדר” שיר איטי ומחליק בגרון כמו דבש שוב לחן של תורן למילותיו של גולדברג. אפשר לציין לטובה גם את הגימיק הנחמד שמופיע באמצע ובסופו של האלבום המודיע על ההגעה לאמצעו וסופו של הדיסק כמעיין מחווה לקלטות של פעם.
מעבר לכל זה האלבום החדש של תורן הוא סך הכול די ממוצע, לא בא לשנות אף מפה מוסיקלית או משהו שכזה. אולי זה העובדה שתורן מצטיין יותר בלכתוב לאחרים מאשר להחזיק על כתפיו אלבום שלם? אולי זה כבר העובדה שהוא באמצע שנות הארבעים לחייו וכבר אבא לילד ובעל משפחה? בכל מקרה, מבעד לכל אלה הוא עדיין אחד מהכישרונות האלה שיישארו בסביבה עוד הרבה שנים.

Comments are closed.