בתי – “נסה אותי” (הליקון)

disk050907בתי היא לא יוצרת צעירה ולא חדשה בתחום, היא מכירה היטב את הקהל הישראלי ויודעת בדיוק איך להגיע אליו, והאלבום, מגיע לכל מי שמעוניין…

 

עטיפת האלבום. יח”צ

“נסה אותי”, כך כתוב על עטיפת האלבום. מלבד הכתובת עם סימן X עליה ישנה תמונה של אישה יפה עם שיער זהוב לבושה בשמלה לבנה וסקסית. מחכה לקהל. שינסה. 
אין כאן שום רמיזות מיניות, לא במשפט הנ”ל ולא בעטיפה, וגם לא באלבום עצמו. פשוט לנסות. את השם של הזמרת קל מאוד לפספס על העטיפה, אבל בכל זאת כתוב בכתב יד – בתי, “נסה אותי, אין בי קושי או אשמה. מוכנה”. בהחלט שיר שמתאים להוביל את האלבום שיקרא על שמו, מבשר על הבאות, שער לעבר העולם שלה, העולם הפנימי. העולם האמיתי. 

בתי היא לא יוצרת צעירה ולא חדשה בתחום, היא מכירה היטב את הקהל הישראלי ויודעת בדיוק איך להגיע אליו, והאלבום, מגיע לכל מי שמעוניין. 
“נסה אותי” הוא אלבום רוק נשי חי ולא מתחכם, בלי קיצורי דרך, בלי מטאפורות ומוטיבים, מטיחה את הכל בפנים. אבל מצד שני נותנת רוגע מסוים, שקט. 
האלבום פותח בסינגל שיצא לרדיו ולערוצי המוזיקה “סיבות אישיות”. הסינגל לווה בקליפ יפייפה שביים ליאור מולכו בו בתי גרה בבית בובות, יחד עם שכנותיה, שגם הן כולן אותה בתי, ולכל אחת יש את חייה הבודדים בתוך הבית, חדר קטן וצר מלהכיל את עצמה ואת רגשותיה, קליפ שבהחלט משקף את התחושה שהשיר העביר בי. 

Music can be both motivational and relaxing. If you’re playing online casino games, you might want to turn on some music to boost your chances of winning.

לכל אורכו של הדיסק מצאתי את עצמי מתחבר יותר ויותר לתחושותיה של בתי, באמת שהצלחתי להיכנס לתוכה, ולא שמעתי הרבה דיסקים בחיי שהצלחתי בכזאת קלות להכיר את היוצר שמאחוריו, וכאן זה היה כל כך טבעי ומתבקש. ככה זה שיוצרים אלבום כל כך אישי, הוא כבר לא אישי. 
שיר נוסף שהצליח להגיע ולהיקלט אצל הקהל הישראלי הוא “מניפולציה” שבעוד אני כותב מילים אלה השיר מתנגן ברקע בכזאת הרמוניה שגורמת לי להתמוגג מהצלילים המדהימים.“הייתי צריכה להישאר במיטה, עד שירד לי החום ממך. שירד החום ממך”. לא שיר אהבה טיפוסי, ולא שיר שבא להקל או שיר שכיף לשמוע ולקפוץ מאושר. שיר שנעים להקשיב לו ולהתחבר כל כך למקום הכואב הזה. שיר שכמעט בלתי אפשרי להישאר אדישים אליו. 

האלבום נסגר בצורה הכי יפה שאפשר, “לזרום”, שיר קליל שמשאיר תחושה של הפי אנד, אבל אם מקשיבים למילים הוא דווקא משדר ההפך. ואם בתי החליטה למקם את השיר הזה דווקא בסוף, היא יודעת. וככה זה הרגיש לה, שיר שמסיים את האלבום בתחושה קצת מסתורית, קצת קשה לדעת אם אופטימיות או פסימיות עוטפת את השיר או אולי שילוב של שניהם לקראת עתיד טוב יותר, שבו “אהבתו” לא תלויה בשום דבר, ו”לזרום” זאת לא רק הצעה, זאת בקשה.
אם אתם בראש לנסות קצת רוק של המין היפה קחו את האלבום. תנסו. לא תצטערו לרגע. לא לשמוע. להקשיב.

Comments are closed.